בפני תביעה כספית, בגין נזקים שנגרמו לתובעים, לטענתם, בעת הפלגת נופש.
בין הימים 13.5.2007-17.5.2007. שהו הנתבעים בהפלגה בספינת שייט במסגרת חבילת נופש של 5 ימים, אותה הזמינו מן הנתבעת.
לטענת התובעים, כפי שעולה מכתב התביעה ועל פי עדותה של התובעת, כבר מהנסיעה באוטובוס בדרך אל ההפלגה החלו עיכובים ותקלות. התובעים טוענים, כי נאלצו להמתין באוטובוס בדרך אל הנמל זמן רב. התובעים טוענים גם, כי עבר רב זמן גם לאחר שירדו מהאוטובוס לנמל, וכל זמן זה עמדו התובעים ונופשים אחרים בשמש, כאשר אפילו ל"דיוטי פרי" בנמל לא התאפשר להם להיכנס. התובעים טוענים עוד, כי באונייה נסגר חדר האוכל מוקדם באותו יום, והתובעים נאלצו לסעוד משאריות.
בעיקר מלינים התובעים על כך שבמשך זמן רב לא היו מים באוניה עקב תקלה
. בנם של התובעים הקיא, לטענתם, כאשר התרחשה תקלת המים, ולא ניתן היה לשטוף אותו ואפילו מים מינראלים לא יכולים היו התובעים לקנות לצורך כך. טענות נוספות העלו התובעים על כך שמגבות לא סופקו להם, שלא ניתן היה להנמיך את המזגן המקפיא במשך הלילה, וכן על כך שבאונייה נגבו מחירים מופקעים עבור שתייה, ונאסר עליהם להכניס משקאות לחדרים.
נוסף על האמור לעיל, מלינים התובעים על כך שחל
עיכוב בהגעה לנמל לרנקה
, וההגעה הייתה ביום שבתון שם, מה שגרם לעוד הוצאות, ולא תאם את ציפיות התובעים. גם הירידה מהאונייה הייתה, לטענת התובעים, מתישה ומלאת עיכובים, ובעטייה לא הספיק התובע להגיע לבימ"ש לעניינים מקומיים במסגרת עבודתו בעירייה וננזף.
לטענת הנתבעת, בכתב הגנתה וכפי שנשמעה מפיה של נציגתה, גב' אדוני, התגלתה תקלה במערכת הניקוז של האונייה ביום הרביעי להפלגה עד ליום למחרת בלבד. הדבר נגרם בגין השלכת חפצים, על ידי מי מהנופשים, לאסלה, ולא באחריות הנתבעת.
הנתבעת טוענת, כי היא לא הבעלים של כלי השיט ולכן אין מולה כל יריבות לתובעים
. הנתבעת הציגה פסיקה תומכת לטענתה שהתקבלה בבתי משפט אחרים לתביעות קטנות. כן הציגה הנתבעת תביעה שהוגשה על ידה כנגד בעלת כלי השייט, בגין חוב הקיים לחברה זו כלפי הנתבעת.
הנתבעת טוענת, כי היא השיבה לכל המפליגים את עלות קניית המשקאות, וזאת בעלות של אלפי דולרים. לתובעים עצמם הושבו 19.32 ש"ח על המשקאות שקנו. עוד טוענת הנתבעת בכתב הגנתה העיכוב באוטובוס נגר ע"י נוסע שהתחזה לעובד חברת כספי.
עוד טוענת הנתבעת, כי ההסעות מחיפה נועדו לטובת המפליגים, ותלונות התובעים בעניין זה אינן מוצדקות, וכן כי האיסור לקחת משקאות אלכוהוליים לחדרים קשור בהתראות ביטחוניות והוא נעשה בהתאם לתנאי ההפלגה המפורשים.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, ובחינת טענותיהם, ולאחר עיון במסמכים אותם הגישה הנתבעת, אני נותן בזה פסיקתי: דין התביעה להתקבל, אם כי לא במלואה, וכפי שאפרט להלן.
כנקודת מוצא, אינני מקבל את טענת הנתבעת, כי היא הייתה לכל היותר סוכן מתווך, ועל כן אין לה כל אחריות לנזקים שאירעו במהלך ההפלגה, או בכניסה וביציאה מהנמל.
גם בפסיקה שהובאה לעיוני, שבוודאי איננה מקור מחייב או מנחה עבור בית משפט זה, ואינני יודע אל נכון את פרטי התביעות שבעניינן ניתנה, אין כדי לשכנע אותי, ומול הפסיקות הבודדות שהוגשו לי, קיימים פסקי דין בעלי עמדה הפוכה, שחלקם ניתנו ישירות כנגד הנתבעת בתיק זה (ראה ת.ק. 2316/07
לוי אתי נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, פסק-דין מיום 16.9.2007).
עמדתי היא, כי הנתבעת, אשר היא הגורם המוכר לקהל הלקוחות, והיא זו שעוסקת, ומציגה עצמה, כמשווקת הנופש, איננה יכולה להסתתר מאחורי חברת שייט עלומה כלשהי, עימה לא התקשרו התובעים ישירות, ואותה הם אינם מכירים. חלק ניכר מן הביטחון הקיים לרוכשי חבילת נופש שכזו, ניתן להם מכך שהם מכירים, או שמעו על החברה הנתבעת ועל המוניטין שיצאו לה בתחום שיט התענוגות. משום כך, פיתרון משפטי, לפיו אין לתובעים כל עילת תביעה כנגד הנתבעת נראה לי סביר פחות, והוגן פחות, מקביעה שלנתבעת אחריות מסוימת, אמנם לא מלאה, בנזקי התובעים. נוסף על כך, אינני מקבל את הטענה שלחברה הנתבעת לא הייתה יכולה להיות כל השפעה או שליטה על הנעשה בנמל, או על המתרחש באונייה. לנתבעת הייתה החובה לפעול מראש לצמצם את הסיכונים להתרחשות תקלות, ואף להבטיח מענה מתאים, ולמצער פיצוי ראוי, אם חלילה תתרחש תקלה. כך לגבי מפעילת כלי השייט, וכך לגבי התקלות שנטענו שאירעו בעת הכניסה לנמל ובעת היציאה ממנו.
אכן, בכל הנוגע להפסקת המים בספינה, מדובר היה בתקלה שהתרחשה משך יום אחד, או מעט יותר, ולא משך כל ההפלגה. אני סבור גם שיש להתחשב בטענות הנתבעת, כי המסלול שתוכנן להפלגה לא חייב כניסה ללרנקה ביום מסחר דווקא, וכן בכך שאילוצים שונים (החל מסידורי ביטחון וכלה בתקלה נקודתית ולא צפויה מראש) הקשו על הנתבעת להיענות לכל דרישות התובעים במקום ולאלתר. עם זאת, אני סבור, כאמור, שאין לפטור את הנתבעת מאחריות ובוודאי שאין להסתפק בפיצוי למפרע עבור הסכום הזעום שהוציאו התובעים עבור השתייה שקנו.
בהסתמך על אומד דעתי, אני פוסק לתובעים סכום פיצוי כולל של 1,500 ש"ח, לכיסוי כל הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו להם בחופשה נשוא תביעה זו.
סכום זה ישולם על ידי הנתבעת לתובעים בתוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ניתן היום ט"ז בשבט, תשס"ח (23 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.
קלדנית: ר.ס.